החלטה בתיק רע"א 47937-03-14

ענינה של החלטה זו בעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א. פריאל) (להלן: "בית משפט קמא") שניתנה בת"א 37197-03-14 ביום 23/3/2014. על החלטה זו הוגשה בקשה למתן רשות לערער. בגוף הבקשה למתן רשות לערער התבקש גם עיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט קמא.

לבית משפט קמא הוגשה תביעה לקבלת סעד הצהרתי שעניינו צו שיאסור על המדינה לחלט רכב שיובא לארץ במסגרת של יבוא אישי ע"י המשיב 1 שהיה תושב חוזר. המשיב 1 עזב את הארץ והרכב נשאר בחזקת המשיב 2 בדרך זו או אחרת שעוד תבורר בבית משפט קמא. הרכב הובא למוסך לאחר שנפגע בתאונה ונקבע כי הוא אינו כשיר עוד ומצבו הוגדר כ"אובדן מלא".  לרכב ביטוח אשר אמור להיות משולם בתנאי שתבוצע העברה של הזכויות ברכב לטובת חברת הביטוח.

מאחר והרכב הובא לארץ ביבוא אישי מכוח זכויותיו של תושב חוזר רשומה ברישיון הרכב הערה על הגבלת סחירות ברכב. המדינה סבורה כי הבעלים, המשיב 1, שעזב את הארץ, העביר בפועל את הזכויות ברכב למשיב 2 ומכאן החבות בתשלום מס למדינה. בהתאם תפסה המדינה את הרכב, להבטחת תשלום המס.

המשיבים הגישו תביעה לבית משפט קמא למתן סעד הצהרתי שימנע את תפיסת הרכב ע"י המדינה. במסגרת תביעה זו ביקשו גם סעד זמני שעניינו שחרור הרכב התפוס.  הטענה שבבסיס הבקשה לסעד הזמני היא שככל שלא ישוחרר הרכב וככל שלא תוסר ההערה על הגבלת הסחירות ברכב ממילא לא ניתן יהיה להשלים את ההליכים לקבלת הפיצוי מחברת הביטוח.

בית משפט קמא הורה על החזרת הרכב למוסך והסרת הגבלת הסחירות ברכב באופן שיאפשר את קבלת תגמולי הביטוח והתנה את הביצוע בך שתגמולי הביטוח יפקדו במלואם בקופת בית המשפט וכן בהפקדת ערבויות אישיות של המשיב 2 לתשלום חוב המס, ערבות אישית בסכום של 50,000 ש"ח.

על החלטה זו הוגשה בקשה למתן רשות לערער כאשר בגוף הבקשה למתן רשות לערער מבקשת המדינה, מטעמי זהירות, לעכב את ביצוע ההחלטה ככל שהדבר נוגע להליך הסרת הגבלת הסחירות ברכב.

ביום 25/3/14, כאשר הוגשה הבקשה,  ניתנה על ידי החלטה המורה למשיבים להגיש תגובה לבקשה למתן רשות לערער על החלטת בית משפט קמא. במסגרת אותה החלטה הורה בית המשפט זה לעכב את ביצוע החלטת של בית משפט קמא לשחרור הרכב בתנאים שפורטו לעיל וזאת  עד לקבלת תגובה נפרדת לעניין עיכוב הביצוע. צוין כי מעבר להגשת התגובה לבקשה לעיכוב ביצוע  רשאים המשיבים להפקיד בקופת בית המשפט את סכום המס שנתבע ע"י המדינה, זאת כבטוחה לתשלום המס, ככל שיקבע כי אכן יש לשלמו, ובמקרה זה יפקע הצו לעיכוב ביצוע ההחלטה.

עניינה של החלטתי כעת היא בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט קמא. לא כאן המקום להתייחס למחלוקת בעניין עצם החבות במס. מחלוקת זו אמורה להתברר בבית משפט קמא. השאלה שבפני במסגרת הבקשה למתן רשות לערער מתייחסת להחלטת בית משפט קמא בעניין הסרת הגבלת סחירות ברכב כאשר המדינה מתנגדת להסרת הגבלת הסחירות ברכב עד שיוסדר תשלום המס. ובשלב זה אתייחס לבקשת המדינה לעיכוב ביצועה של ההחלטה הנ"ל, עד להכרעה בבקשה למתן רשות לערער. 

המשיבים הגישו תגובה לעניין ההחלטה לעכב את ביצוע החלטתו של בית משפט קמא. יצוין כי תגובה לכלל הבקשה למתן רשות לערער טרם הוגשה ובהתאם להחלטת בית משפט זה רשאים המשיבים להגיש תגובתם בתוך פרק זמן שטרם חלף.  בתגובה לבקשה לעיכוב הביצוע נטען כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה שלא כדין מאחר והיא התבקשה בגוף הבקשה למתן רשות לערער, לא כבקשה נפרדת וללא תצהיר. כן נטען כי הבקשה אינה מגלה עילה, לגופם של דברים.

לאחר שעיינתי בתגובה החלטתי להיענות חלקית לטענות המשיבים. אבהיר להלן.

למעשה המחלוקת שבין הצדדים היא בנוגע לחבות המשיבים או מי מהם בתשלום מס עבור הרכב. אין, למעשה, מחלוקת כי ראוי שהרכב יוחזר למוסך. אין גם מחלוקת של ממש כי במצבו הנוכחי אין לרכב ערך כספי ממשי וכי עיקר "ערכו" הכספי הוא פועל יוצא של האפשרות לגבות עבור הרכב שניזוק דמי ביטוח.

המדינה מבקשת להבטיח את היכולת לגבות את דמי הביטוח ולשם כך נקטה בהליך תפיסת הרכב והתנגדה לשחרורו במסגרת הבקשה שהגישו המשיבים כבקשה לסעד זמני בית משפט זה. החלטת בית משפט קמא באה גם כדי לתת מענה לחשש המדינה כי לא תוכל להיפרע, זאת כאשר הורה בית משפט קמא כי תגמולי הביטוח יופקדו בבית משפט קמא וכן כי תופקד ערבות אישית של משיב 2.    

לא ראיתי פגם באופן בו התבקש עיכוב הביצוע בגוף הבקשה למתן רשות לערער. מאחר וגם עיקרה של המחלוקת משפטית אין צורך של ממש בתצהיר שיתמוך בבקשה. אוסיף עוד כי לכאורה, וענין זה עוד יבורר בבית משפט קמא, רווי ההליך כפי שנקטו המשיבים בבית משפט קמא פגמים פרוצדוראליים. אוסיף עוד כי המשיבים הם התובעים בבית משפט קמא והנטל הוא עליהם להוכיח את תביעתם. הסעד הזמני שניתן ע"י בית משפט קמא, שבפועל חופף בעיקרו לסעד הסופי הנתבע, הוא סעד חריג.

עם זאת החלטתי לבטל בעיקרו של דבר את עיכוב הביצוע של החלטת בית משפט קמא, בכפוף לתנאים שיפורטו להלן. זאת מאחר והמבקשת לא מצביעה בבקשתה על עילה של ממש לעכב את עיקר ביצועה של ההחלטה. יוער לעניין זה כי המבקשת לא ביקשה לעכב את השבת הרכב למוסך. בקשתה היא לעכב את הסרת הגבלת הסחירות מהרכב וזאת כדי להבטיח את תשלום חוב המס הנטען בעבור הרכב הנ"ל. 

מאחר וכל המחלוקת היא בעניין הבטחת תשלום כספים בגין חוב מס, כאשר הרכב הוא האמצעי להבטחת ביצוע תשלום החוב הנטען (בכפוף לקבלת טענות המדינה בדבר עצם הזכות לכספים), הרי שככל שתוסדר בטוחה ראויה לתשלום הכספים אין גם עילה לעכב את הסרת התנאי המונע את הסחירות ברכב, באופן שיאפשר את העברת הזכויות ברכב לחברת הביטוח. כאמור לעיל, הסרת הגבלת הסחירות היא תנאי לקבלת תשלומים מחברת הביטוח. הסכומים שיתקבלו מחברת הביטוח אמורים להיות המקור לתשלום חוב המס.

עם זאת אין מקום ליצור מצב של יריבות אפשרית בין חברת הביטוח שביטחה את הרכב לבין המדינה בעניין עצם הזכות של המשיבים או מי מהם בקבלת פיצוי מחברת הביטוח. יצוין כי חברת הביטוח אינה צד להליך שבפני בית משפט קמא או בפני. לא ידוע אם יש לחברת הביטוח טענות לפטור כל שהוא מתשלום פיצוי עבור הנזק שנגרם לרכב. אין, למעשה, כל אישור של ממש כי תקבולים שיתקבלו מחברת הביטוח, ככל שיתקבלו, הם בגובה סכום חוב המס בגינו ננקט ההליך לתפיסת הרכב ע"י המדינה. מכאן שהחלטת בית משפט קמא, כפי שהתקבלה, אינה מבטיחה את זכויות המדינה ויכולה לגבות את חוב המס, ככל שיקבע כי אכן קיים חוב.    

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

מאחר ולא התבקש צו המורה למנוע את העברת הרכב למוסך אין מניעה כי הרכב יועבר למוסך , וככל שכבר הועבר למוסך שיישאר שם.

בכל הנוגע להסרת הגבלת הסחירות - בית משפט קמא הורה כי כל הסכום שישולם ע"י חברת הביטוח יופקד בבית המשפט וכן כי תופקד ערבות אישית של המשיב 2 בסכום של 50,000 ש"ח. בטוחות אלו הן, לכאורה, ראויות ומספקות, בכפוף לקבלת אישור מחברת הביטוח כי חברת הביטוח אינה כופרת בחובה לשלם פיצוי בגין הנזק שנגרם לרכב בתאונה וכי הסכום האמור להיות משולם במסגרת הפיצוי עבור הנזק שנגרם לרכב בתאונה עולה על סכום חוב המס שלו טוענת המדינה.  מהחלטת בית משפט קמא לא עולה כי הומצא לבית משפט קמא אישור מחברת הביטוח לפיו חברת הביטוח שביטחה את הרכב מכירה בחובה לשלם פיצוי בסכום העולה על סכום חוב המס שנתבע ומתחייבת להפקיד את הסכומים הנ"ל בקופת בית משפט  קמא.